esc button
EN
search icon

מטאפורמה: חיפוש עצמי בהתנהגות חומרית

הגר אופק

אודות עיצוב

מנחה — 

ליאורה רוזין

קערת קרמיקה מפורצלן וחימר אפור

צילום: אוהד כברי

כיצד יכול חיבור בין חומר לתופעות פסיכולוגיות להוביל ערכי עיצוב עצמי (self-morphing) בחומרים? האם חומר יכול להתאהב? לכאוב? לריב? עולמות הנפש והמדע נראים מרוחקים במבט ראשון, אבל למעשה מתקיימים קשרים רבים ביניהם. דוגמא לקשר כזה ניכרת בחפיפה בין מונחים המשמשים בשני התחומים, כמו אנרגיה, דריכות, איזון, פיצוץ ומתח.

אל המושג "חומר מתוסכל" נחשפתי בעקבות שיתוף פעולה מחקרי במעבדת הפיזיקה של פרופסור ערן שרון באוניברסיטה העברית. מושג משונה זה הוא חלק מקשת רחבה של מושגים שמבטאים את תופעת העיצוב העצמי. התחקות אחר תופעות טבעיות, החל מהתפתחות עלים וכלה בגידול תאים בגופנו הולידה תחום מחקר שלם בו נבחנים שילובי חומרים בעלי תכונות שונות שיכולים לעצב את עצמם באמצעות מניפולציות פשוטות כמו חשיפה לחום, לחות או אוויר.

פרויקט זה עוסק במערכות יחסים חומריות שמקיימות את עקרונות העיצוב החומרי העצמי בראי ההתנהגות האנושיות. מערכת היחסים אותה אני חוקרת מתייחסת לשני חומרים קרמיים: אבני חמר עם אחוז שמוט גבוה ופורצלן. החמר משמש לפיסול וליצירת כלים גדולים שזקוקים לשלד חזק וגוף יציב. ריכוז גבוה של שמוט מקנה לו אופי גס, מונע ממנו להתכווץ ושומר על צורתו. הפורצלן מחוסר שמוט, רך ועדין. עקב העדר "שלד" הוא מאופיין בהתכווצות משמעותית, וברגישות גבוהה לחום השריפה. עם זאת הוא אינו שברירי: עמוק בתוכו הפורצלן מייצר קשרים פיזיים חזקים שמקנים לו חוסן.

בספרה ״הלא מודע הזוגי״ כותבת הפסיכולוגית ד״ר אירית קליינר-פז שמערכת היחסים מוזנת מסך תכונותיהם של השניים. אותו לא מודע זוגי מייצר תכונה חדשה. בהקשר החומרי, המפגש בין החמר האדיש לפורצלן הרגיש מייצר מתח גדול ואנרגיה אצורה. ברגע ההתכה, הלחצים ששורים במפגש החומרי טוענים את המערכת בתכונה חדשה – תנועה עצמית. ההתמודדות המשותפת והפתרונות שמביאה המערכת הזוגית החומרית מייצרים ריקוד, תנועה שבכוחה להביא למורפולוגיה חדשה ומיטבית, או להתפרקות, סידוק, ואבדן הצורה.

הדיאלוג עם חוקרים מתחומי הפיסיקה והפסיכולוגיה הניע את הפרויקט בשלושה ערוצים: יצירת כלים המשלבים את שני החומרים; תיעוד בווידאו של תנועת החומר מהתנור; שיחה בין פסיכולוגית זוגית לפרופסור לפיסיקה. היכולת לאתגר את החומר ולא להשתמש בו רק במקומות שנוחים לו מפנה את עולם העיצוב למקום חדש: שפה חזותית משותפת לחקר המדעי של החומר ולאמורפיות שבביטוי הרגשי.

No items found.

הגר אופק

הגר אופק היא מעצבת, חוקרת חומרים ואמנית, בוגרת התכנית לתואר שני במסלול אודות עיצוב, תואר ראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל ותכנית החילופים ב-Weissensee Art Academy Berlin. עבודותיה מתרכזות בחקר המבע שמתאפשר בזכות האיכויות הייחודיות לכל חומר, עם דגש מיוחד על התכתבותו עם ציר הזמן ועם הרגש האנושי. עבודותיה של הגר הוצגו במספר תערוכות קבוצתיות וירידים בארץ ובעולם, בהן שבוע העיצוב בירושלים, Salone del Mobile במילאנו, Bröhan Museum בברלין והביאנלה לעיצוב בלונדון.

פרויקטים נוספים