אני מדבר עם עצמי, כולנו עושים זאת. הפרויקט עוסק בדיבור עצמי, ביכולת לשתף את עצמי במחשבות וברגשות הפנימיים בקול רם. אני מבקש לתת להן מקום, ובפרויקט יצרתי כלי ופלטפורמה לשם כך. אני רוצה אם מעצם יצירת המקום והכלי יכולה להתרחש התהוות גומלין של מערכת אותה אני מלמד אודותיי, והיא מלמדת אותי. ההיסטוריה של התיעוד הקולי מתחילה עוד בניסיונות הראשונים של אדוארד-לאון סקוט בשנת 1857, דרך הדיקטפון הראשון של אדיסון, עבור בטייפ מנהלים משנות השבעים והשמונים ועד אפליקציות בנות ימינו. המשותף לכולם הוא היכולת להקליט את הקול ולהשמיעו חזרה. הפרויקט שלי ממשיך את הקו הזה ומוסיף עוד נדבך - לא רק הקלטה והשמעה של קול, אלא הפקת ידע על ידי הפיכת המערכת לדו-סטרית, כזו היודעת לקבל את הקול ולהפיק ממנו ידע ותובנות. הפלטפורמה אותה יצרתי מורכבת ממכשיר ידני נישא, בעל מיקרופון, רמקול ומערכת עיבוד ושידור. הממשק הפיזי מאפשר לשמוע ולהקליט, להגיב בקול להקלטה, להשמיע זכרונות וכן לספק תובנות. החלק השני של הפלטפורמה, הממשק הדיגיטלי, אוגר את הזכרונות לכדי טקסט נשמר עם חותמת זמן ומקום. במקביל לכך, הפלטפורמה מבצעת ניתוח של טקסט, שכיחות מילים והקשרים פנימיים – תובנות מן הזכרונות ההולכים ומצטברים. בהתהוות גומלין, ביני לבין הפלטפורמה נוצרים הזכרונות והלמידה. אני מדבר אל המערכת והיא מספקת לי תובנות והקשרים אותם לא הכרתי על עצמי.
