לרוכב דו-גלגלי סיכוי של פי 16 להיות מעורב בתאונה קטלנית ביחס לנהג רכב פרטי. דרך מחקר שדה ומחקר תיאורטי בפסיכולוגיית תחבורה המתמקד בגורמי אנוש, זוהה הריכוז כמרכיב קריטי, וכפתח לפיתוח רעיונות חדשניים לשיפור רמת הבטיחות של רוכבי דו גלגלי. לצד סקירת הספרות התבצע מחקר שטח שכלל שאלון שהופץ בקרב 153 רוכבים ותשעה ראיונות עומק. הפיתוח הרעיוני הינו תוצר של תהליך משולב של מחקר משתתף, למידה הקשרית ושלוש סדנאות פרוטוטייפינג, שבעבורן נבנה דגם קסדה הנותנת למשתמש משוב בתגובה ליציאה מריכוז בסיטואציה המדמה רכיבה. הקסדה מודדת ריכוז באמצעות EEG, ומאפשרת מתן מגוון של חיוויים בתגובה לשינויים ברמת הריכוז במהלך רכיבה מדומה בכביש מהיר למשך 20 דקות, ומתן חיוויים מסוגים שונים (ויזואלי, קולי, תחושתי, משולב) בתגובה לשינויים ברמת הריכוז של המשתמש. לאחר כל סבב, נערך ראיון וחולצו תובנות בהתאם לחוויית המשתמש. ניתוח התובנות העלה כי ישנה העדפה לחיווי תחושתי (רטט חלש בצדי הראש) על פני חיווי משולב תחושתי וקולי, אשר נתפס על ידי המשתמשים כ"הודעת שגיאה". במתן חיווי קולי על יציאה מריכוז קיימת העדפה ברורה לחיווי מותאם אישית על פני חיווי גנרי (צפצוף). מתן חיווי ויזואלי משולב עם רטט נתפס על ידי המשתמשים כ"שפה" חדשה, אשר דורשת מהמשתמש זמן לימוד. בנוסף, זוהה אזור במשקף הקסדה אשר מאפשר חיווי ויזואלי ללא הפרעה לשדה הראיה. אין כיום בשוק מוצר מסחרי דומה. מחקרים קודמים התמקדו בהיתכנות של מדידת אותות דרך אלקטרודות בקסדה ולא עסקו בשמירה על ריכוז או באפיון חוויית המשתמש, ומכאן חדשנותו של הפרויקט.
