מחקר עיצוב ספקולטיבי בנושא התנהגות אנושית כיחידים וכקהילות מקומיות-גלובליות פיזיות-דיגיטליות.
כמקרה בוחן נבחר תחום התססת המזון על היבטיו השונים: תרבות, היסטוריה, חקלאות, עונתיות, מקומיות, שיטות עבודה, קשרים חברתיים, מופע במדיה חברתית, לימוד וגישה למידע וטיפוח מיומנות. שיטות המחקר כללו חקר מגמות עולמיות, מחקר עומק תיאורטי, מחקר אתנוגרפי, מחקר אנתרופולוגי בספרי בישול ובאינסטגרם, ניתוח ויזואלי באינסטגרם, ראיונות וסקרים, התנסות אישית מעשית, ומיפוי גוף הידע לקטגוריות. מהמחקר עולה חשיבותה של קהילה מקומית סביב מסורת וסולם ערכים משותפים, מושגים המקבלים היום משמעות חדשה. המושג מקום נמתח בימינו בין הפיזי לבין קיומו הסמלי במרחב הדיגיטלי. גוף הידע והחומרים הנאספים סביב מסורת או רעיון מנוהלים כארכיון, אשר מציית לאליטות של כוח. מסורות ומגמות מתפשטות בהובלת של סוכני שימור והפצת ידע המשכילים לנצל את הרשתות החברתיות. ככל שאנשים מתרחקים מהאוכל הביתי ומסתמכים על מזון מתועש, כך הידע העשיר בנושא הכנת מזון על הקשריו התרבותיים הולך ונעלם. מועדון השימורים מפרק לגורמים את המושג ״מתכון״, ומגדירו מחדש כאמצעי לשימור ידע ומסורת. צנצנת ההתססה משמרת את המזון הלכה למעשה, ובאופן סמלי גם את הידע על רבדיו השונים: ידע ביולוגי וטכנולוגי, תרבות מקומית וקהילה הצומחת מעצמה סביב כל אלה. הממשק מתקיים כמציאות מרובדת לשם הנגשה ושימור של ידע ותרבות בדרך חדשה. הוא מאפשר עומק והקשר של המציאות הפיזית על ידי תנועה בצירי הזמן והמרחב הדיגיטליים, תוך חשיפת קשרים קהילתיים ואישיים.
פרויקט המחקר נעשה במהלך 2020-2021, מתוך התבוננות בשינויים ומגמות שהתהוו בזמן מגפת הקורונה העולמית. לאחרונה הכריזה פייסבוק על הקמת מטא, הכרזה ממנה משתמעת הצהרת כוונות לגבי מתן דגש על ממשק מציאות מרובדת והתרחבות המדיה הדיגיטלית אל תוך הפיזיות של חיינו. אם כן, התחדד אף יותר הצורך בקהילה מקומית-דיגיטלית, אשר שומרת מקום של כבוד לתרבויות השונות ומאפשרת עומק ונגישות לידע.
