שמה של עבודה זו הוא "אמנות המחאה". מקרה הבוחן היה מחאת בלפור. מחאה היא זכות אזרחית בסיסית המאפשרת לפרט לממש את חירויותיו ולהשפיע על תהליכי קבלת החלטות במדינה דמוקרטית. חקרתי את תופעת המחאה לא כטקסט פוליטי אלא כאסתטיקה פוליטית מרחבית. הן המחקר התיאורטי אקדמי והן מחקר השדה הוכיחו את ההשפעה הבלתי מבוטלת שיש לאמנות ביצירת מרחבי פעולה פוליטיים מחאתיים מהדהדים. באמצעות לימוד התיאוריות של ריצ'רד שכנר בנושא אמנות הפרפורמנס, ומחקרים בתחומי הפוליטיקה והאסתטיקה פוליטית של הפילוסופים חנה ארנדט וז'אק רנסייר, לצד מחקר שטח מקיף, פיתחתי כלי חינוכי שישכלל את מיומנות המחאה בארץ. הכלי שיצרתי היא אפליקציית מציאות רבודה המשתפת באירועים מתוך המחאות שהתרחשו בארץ ומייצרת מרחבי פעולה שמשלבים את העבר במקביל לחוויה משחקית בהווה, כדי לאפשר לאנשים את תחושת ה-embodiment (תודעה נטועת גוף) גם אם המחאות לא מתרחשות באותו הרגע. מטרת האפליקציה להוות כלי משחקי חינוכי המאפשר ללמד ילדים, ילדות ונוער את הכלים הנדרשים ליצירת מחאה מהדהדת, על מנת להיות מעורבים ומעורבות בפעילות אזרחית המייצרת מרחבים פוליטיים ומלמדת את זכות המחאה במדינה דמוקרטית.
